והנה התלמידי חכמים, שאינם לומדים רק בדברי הגמרא, וכל עסקם רק לפלפל, ואינם נותנים לב ללמוד בחלק הדינים, לא טוב הם עושים. כי תכלית לימוד הגמרא הוא לידע הדינים הנצרכים, ולהורות את חקי הא-להים. כי תכלית הלמוד הוא על מנת לעשות או ללמד, וצריכים לקבוע זמן למשקל ולמטרי בתשובות הפוסקים, לדעת איך להורות, ואיך לעשות, וגם כן ללמוד זמן קבוע בשולחן ערוך ונושאי כליו, למען ימלאו כריסם בבקיאות וידיעת הדינים ובפרט הדינים הנצרכים.
כי בעונותינו הרבים אנחנו הרואים שכמה תלמידי חכמים, והם מעיינים מופלגים קולעים אל השערה, וכאשר תבוא לפניהם שאלה בדין פשוט ומבואר בשולחן ערוך, אפילו בדיני תפילה וברכות, לא ידעו מה להשיב. ונמצא שהם עושים מן הטפל עיקר. כי הפלפול והחריפות, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על כלל הדינים יצא. כי הוא רק לחדד את הסכל למען יהיה לו הכנה ללמוד בדברי הפסק והשאלות ותשובות, להורות את חקי הא-להים ואת תורותיו ושלא ישגה בהוראה.