מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מורה שאין גילוי דעת מבטל כתובה, שעל דעת המנהג נשאה לו.
מי שבקשו ממנו לכתוב כתובה כמנהג, וקדם וגילה דעתו, שאין רצונו באותו חיוב - האם מועיל או לא? ... במקום שבקשו ממנו לעשות כמנהג - הא ודאי שלא שווה הגילוי דעת ולא כלום.
כיוון שעל דעת המנהג נשאת לו, וכדין ביקשה ממנו, ואילולא היה רוצה לעשות כמנהג - לא נשאת לו, כיוון שהוא רוצה לעשות לה שלא כמנהג חברותיה, ויש לה פגם משפחה בזה. וכיוון שעל דעת המנהג נשאת לו - בטל הגילוי דעת.
חכם יוסף בירדוגו , שו"ת דברי יוסף, עמ' קמו – קמז, סימן רכו, הוצ' הרב שלום משאש, קזבלנקה, תשל"ג (1973) מתוך 'החכם היומי'
