חכם מנחם מאזוז


מקצת שבחו

חכם מנחם מאזוז, נולד לאימו אמימה ולאביו חכם רחמים מאזוז בשנת תרמ"ה (1884) בג'רבה.
גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, חכם רחמים מאזוז, ששימש נשיא הקהילה היהודית בג'רבה. בהיותו כבד שמיעה, שלחו אביו ללמוד אצל מלמד פרטי, והיה תלמידו המובהק של חכם נסים בן חכם אהרן הכהן.
חכם מנחם מאזוז היה בעל זיכרון נפלא, בקי בספרי המפרשים, ובייחוד בספרי החכם באשי חיים פלאג'י. הייתה לו ספרייה גדולה, והיה מרבה לתת צדקה, ולסייע בהוצאה לאור של ספרי רבנים.
חכם מנחם מאזוז נשא לאשה את מרת מינה בת חכם ברכיה חדאד, ונולדו להם שלושה ילדים: חכם שלמה מאזוז מחבר הספר 'מדרש שלמה', חכם בן-ציון מאזוז ומרת כמסאנה חנה, אשתו של חכם מצליח מאזוז, ה' יקום דמו. בין נכדיו נמנים חכם מאיר מאזוז, ראש ישיבת 'כיסא רחמים', אחיו חכם צמח מאזוז מייסד ומנהל הישיבה, חכם יחזקאל מאזוז ואחיו מר ברוך מאזוז ממנהלי קופת 'כיסא שלמה' וחכם אלטר מאזוז.
חכם מנחם מאזוז התפרנס ברווחה גדולה בעסקי הלוואות לנכרים עד שירד מנכסיו בשל הלוואות שלא נפרעו.
בשנת תרע"ט (1919) חיבר את ספרו 'שערי רחמים', שנותר בכתב יד. במהלך השנים אבדו חלקים מחיבורו.
בשנת תש"ה (1945) חכם מנחם מאזוז עבר אירוע מוחי, שגרם לו שיתוק בחצי מגופו. חכם מנחם נפטר מדוכא בייסורים ביום כ"ג בניסן תשי"ג (1953), ונטמן בג'רבה. ביום י"ב בכסלו תשס"ד (2003) הועלו עצמותיו ועצמות רעייתו ארצה, והובאו למנוחות בהר הזיתים בירושלים.
בשנת תשע"ג (2013) נמצא בספריה הלאומית צילום של כתב יד של מהדורה מוקדמת של ספרו שערי רחמים'. בעקבות הגילוי הספר יצא לאור על ידי נכדי נכדו. לספר צורפו חידושים נוספים של חכם מנחם מאזוז, שנדפסו בעבר בספרו של אביו 'כיסא רחמים', ובספרו של בנו 'מדרש שלמה'. תולדותיו יצאו לאור ב'קונטרס עטרת זקנים' שהודפס בסוף הספר 'שערי רחמים'. חיבור נוסף שלו בשם 'מנחם ירושלים' עומד עדיין בכתב יד.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שתחילה להתלמד להבין דבר מתוך דבר, ואח"כ יקנה בקיאות
'לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה' - כתב הרב 'מדרש שמואל', זיכרונו לברכה על 'אם אין בינה - אין דעת' - שהכוונה אם אינו יודע להבין דבר מתוך דבר, אותו הבקיאות שידע, דומה כמי שאינו, שאין מועיל לחדש חידושים בתורה. עיין שם. ואפשר שזהו שאמר: 'לדעת' - רצה לומר: הרוצה לזכות לדעת, דהיינו שיהיה בקי בחדרי תורה, שנקראת 'חכמה', צריך תחילה להיות לו יראת שמים הנקראת 'מוסר', ששנו: אם אין יראה - אין תורה. וגם צריך שיודע 'להבין אמרי בינה' - דהיינו שיודע הדרך כיצד לחדש חידושים על ידי הבקיאות, שאם אינו יודע הדרך להבין דבר מתוך דבר ולחדש חידושים - הבקיאות שתהיה לו כמי שאיננה, כיוון שאינו יודע לחדש בו חידושים, וחשוב כאילו אין לו הבקיאות כלל. לכן צריך תחילה להתלמד הדרך להבין דבר מתוך דבר, ואחר כך יקנה הבקיאות, ועל ידי זה יהיה מבין דבר מתוך דבר.
שערי רחמים, עמ' לה-לו. הוצאת ישיבת 'כיסא רחמים' ספרדית. בני ברק, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד כדי לשבר מוסר מלכות אדום, צריך לחדש חידושי תורה
'לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה' - שהמחדש בתורה מקרב הגאולה. וכתב הרב 'ערכי הכינויים', זיכרונו לברכה, 'ידיעה' - כינוי לשבירה ואיבוד. וכתב הרב 'בגדי שש', זיכרונו לברכה: 'חכמה' - כינוי למלכות אדום. ואפשר שזהו שאמר 'לדעת חכמה ומוסר' - רצה לומר: כדי לשבר ולאבד מלכות אדום ומוסר שלהם, דהיינו העול שלהם, והוא הגלות האחרון הזה, צריך 'להבין אמרי בינה' - דהיינו: להבין דבר מתוך דבר, שזהו חידושי תורה, כי המחדש חידושי תורה מקרב הגאולה, ומלכות הרשעה תשבר, ויבוא משיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן.
שערי רחמים, עמ' לז. הוצאת ישיבת 'כיסא רחמים' ספרדית. בני ברק, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לתת הצדקה לרבים, שלא יבצר שיהיה בהם הגון
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לתת הצדקה לרבים, שלא יבצר שיהיה בהם הגון.
'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים' - ואפשר לפרש: 'והמשכילים' - שעוסקים בתורה ומצוות, וקראם הכתוב בלשון 'משכילים' - שהוא לשון 'הצלחה', כמו שכתב הרב 'ערכי הכינויים', זיכרונו לברכה, לומר שכדי שיצליחו בתורה ויבינו הדבר הקשה, ויצליחו במצוות, שיעזרם הקדוש ברוך הוא, כביכול, לקיים מצוותיו, ושלא יעברו על מצוותיו יתברך, צריך לזה שיהיו מצדיקי צדקה לרבים, ובזכות זה יצליחו בתורה ומצוות. ונקט 'רבים' - כי הצדקה הניתנת לרבים תהיה כראוי, כי מי שנותן ליחיד אפשר שאינו הגון, אבל הצדקה לרבים, ודאי שלא יבצר שיהיה בהם ההגון, ותהיה צדקתו טובה.
שערי רחמים, עמ' ז-ח. הוצאת ישיבת 'כיסא רחמים' ספרדית. בני ברק, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שבכלל אהבת ה', צריך לאהוב כל ישראל
בכלל אהבת ה', להיות אוהב את כל אחד מישראל, ככתוב: 'ואהבת לרעך כמוך' - כי האוהב לחברו, אוהב גם בניו, שעל ידי זה יהיה נחת רוח לאוהבו. אם כן המקיים מצות אהבת ה', צריך לאהוב כל ישראל, שבנים הם לה' יתברך, כמפורש בכתובים.
ואם כן צריך כל אדם ללמד בן חברו תורה ויראת שמים, ולהישמר מלדבר קטגוריה על ישראל בכלל או בפרט, ולהרגיל עצמו תמיד לדבר על ישראל סנגוריה, שהקדוש ברוך הוא נוח לו בכך, ועושה נחת רוח ליוצרו, ובזה ניכר קיום מצוות אהבתו יתברך ויראתו בלבב שלם.
שערי רחמים, עמ' ג-ד. הוצאת ישיבת 'כיסא רחמים' ספרדית. בני ברק, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שיברכהו תחילה שיהיה צדיק, ואחר-כך, שיזכה לעושר ולבנים
'ברכות יעטה מורה' - רצה לומר: המורה כשיעטה הברכות לבנו או תלמידו, 'ברכות לראש צדיק' - רצה לומר: הברכה שתהיה 'לראש' - דהיינו בתחילה יברכהו שיהיה תלמיד חכם הנקרא 'צדיק'. ...
ואחר כך יברכהו שיהיה 'רב ברכות' - שיזכה לצדקה ולעושר ולבנים, שכל אלו נקראים 'ברכה'. ועל ידי זה שתקדים לו ברכת התורה: 'תשתיהו ברכות' - שיזכה לתורה הנקראת 'ברכה'. ...
ולא כמו שאין נזהרים לברך בתורה תחילה, שאין זוכים לבנים חכמים, כי הם מורים שהתורה טפלה אצלם, ואין להם הנאה ממנה כלל.
שערי רחמים, עמ' קפו. הוצאת ישיבת 'כיסא רחמים' ספרדית. בני ברק, תשע"ג (2013)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שיטה אוזניו לשמוע תורה מכל אדם
'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה' - נמצא שמי שמטה אוזניו לשמוע תורה מאחרים - הוא עניו, ובהפך, מי שמסיר אזניו משמוע תורה מאחרים - הוא גאה. וזהו שאמר: 'מסיר אזנו משמוע תורה' - רצה לומר: מאחרים, וניכר שהוא בעל גאוה, מלבד שהוא נקרא 'תועבה' - ככתוב 'תועבת ה' כל גבה לב', 'גם תפילתו תועבה' - רצה לומר: אינה נכנסת ואינה מתקבלת לפני ה' יתברך. ...
לכן רמז לנו שלמה המלך, עליו השלום, שישים אדם אוזניו כאפרכסת, לשמוע התורה מכל אדם, ויהיה עניו, ויזכה על ידי זה לכמה מעלות טובות, ותהיה תפילתו נשמעת.
שערי רחמים, עמ' שמד-שמה. הוצאת ישיבת 'כיסא רחמים' ספרדית. בני ברק, תשע"ג (2013)