חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי
חכם נסים בנימין אוחנה
חכם זע'יר מרדכי פנחס עשוש


subscribe
media
kiah.org.il

מקצת שבחו

חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי נולד לאמו רחל לבית לבטון ולאביו חכם יום טוב, בשנת תרמ"ה (1885), בחאלב שבסוריה. בשנת תר"ן (1889), כשהיה בן חמש, עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בירושלים.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי למד תורה מאביו, ובישיבת 'פורת יוסף'. בהמשך למד בישיבות המקובלים 'רחובות הנהר' ו'בית אל'. 
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי נשא לאישה את מלכה ונולדו להם כמה ילדים, ביניהם יעקב, יצחק ואברהם. 
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי נפטר ביום כ"ד אדר תרצ"ד (1934) ונקבר בירושלים.
בין ספריו: 'דבר אליעזר' - על מצוות פריה ורביה, לימוד תורה וצדקה. 'מנחת אליעזר' - פירוש לספר 'עץ החיים' של רבי חיים ויטאל. 'אריה שאג' - ליקוטי דברי מוסר מהתלמוד, המדרש ומהקבלה, תפילות ובקשות. 'שמחת יום טוב' - הספדים על אביו, חכם יום טוב ידיד הלוי, שבחיו של חכם מרדכי לבטון ושני דרושים של חכם אליעזר פאפו. 'שבחי מהר"ם' - חייו ומעשיו של חכם מרדכי לבטון.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שכל זמן שמחסר הממון לצדקה, ממונו מתקיים וגדל.
'מלח - ממון חסר' - אם ירצה שהממון יתקיים אזי - חסר. רוצה לומר - עשה צדקה. וכמו שיער הראש או הזקן, שכל זמן שמחליפו וגוזזו הוא עולה, ושיער שאינו גוזזו, כמו הגבינים ושער העיניים, אינו גדל.
וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל במסכת גיטין בדף ז': אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים - יעשה מהם צדקה, וכל שכן כשהם מרובים. ...
וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל: לעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה. וגם אמרו רבותינו ז"ל: כל המרחם על העניים ה' דוחה את הגזירות הקשות, וברעב תציל ממות, ולא עוד, אלא גם מוספת אורך ימים ודי להאמין בזה.
ספרי רבי אליעזר ידיד הלוי, דבר אליעזר, עמ' רכ"ו, הוצאת ישיבת קדושת יום טוב, ירושלים, תשס"ח (2008)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
כל המעלות העצומות ...ללימוד התורה הוא - בכל סוג של לימוד, אפילו ברמה נמוכה מאוד, אלא שבלימוד גבוה - יש את זה יותר. וכן הוא - בכל אדם, אפילו הוא רשע גמור, אלא שאם הוא צדיק - יש את זה יותר.
אבל הצרה הגדולה היא, שהרבה בחורים, בשעה שנודע להם דבר זה, אומרים: הכל נכון, אבל אנחנו במצב רוחני כזה שפל, שעלינו הדברים האלו לא נכונים, בין מצד שהלימוד שלנו הוא ברמה כל כך נמוכה ובין מצד שהקשר בינינו לבין השם יתברך כל כך חלש.
אבל דבר זה טעות גדולה מאוד מפני שצריך לידע שכל יהודי ללא יוצא מן הכלל הוא חביב מאוד אצל הקב"ה, והקב"ה מצפה ממנו בכל רגע ממש שיעבוד את עבודת ה' יתברך - כפי כוחו וכפי יכולתו, ובשעה זו שהוא עוסק בתורה - הוא ותורתו חביבים בעיני הקב"ה, בדרגה של חיבה, שאי אפשר לתאר, והקב"ה משפיע עליו שפע רוחני עליון מאוד.
ובכל לימוד ללא יוצא מן הכלל יש את כל הדברים הגדולים הנ"ל.
ספרי רבי אליעזר ידיד הלוי, דברי חיזוק ללימוד הגמרא, עמ' ח'- ט', הוצאת ישיבת קדושת יום טוב, ירושלים, תשס"ח (2008)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מורה שאין דרך ארץ, שינענע אדם עצמו בתפילה.
אם מה שאמרו 'כל עצמותי תאמרנה' - שינענע האדם עצמו, לא בתפילה אמרו, אלא בזמירות ובשאר התפילה, אך לא בעמידה. ויבחן, כי המנענע - אי אפשר לו שיכוון. והעומד בריא כאולם - יכוון יותר ויותר, וזה בחון. גם אין דרך ארץ לפני המלך לנוע כעצי היער מפני רוח, וכתיב 'עצי שטים עומדים' - שרפים עומדים כעצים נטועים.
ספרי רבי אליעזר ידיד הלוי, אריה שאג, עמ' קע"ו, הוצאת ישיבת קדושת יום טוב, ירושלים, תשס"ח (2008)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד 'וצדקה תציל ממוות' - תציל מי שאינו נותן, שיחזור בו ויתן.
העושר הוא פיקדון ביד העשיר, ואם אינו נותן ממנו לעני, אזי יקח ממנו העושר הזה או מת ועוזב לאחרים חילו. על זה אמרו רבותינו זיכרונם לברכה 'וצדקה' - רוצה לומר שחזר בתשובה ועושה צדקה - אזי תציל ממנו המוות, יישאר גם כן עשיר.
ספרי רבי אליעזר ידיד הלוי, דבר אליעזר, עמ' רכ"ד-רכ"ה, הוצאת ישיבת קדושת יום טוב, ירושלים, תשס"ח (2008)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מטעים פירושו להקדמות האר"י, שזה חלק נשמתו בסיני.
ידוע העניין ומפורסם הדבר - כי כל אדם קיבלה נשמתו בסיני חלק בפירוש התורה הקדושה בפרד"ס התורה, ובאם יטרח האדם לפרש את מאמרי רבנינו, זיכרונם לברכה, על פי הקדמות האמתיות, בזה יזכה לתקן שורש נפש רוח נשמה שלו, ובונה עולמות בקדושה, כידוע מדברי הזוהר הקדוש. ...
ואמרתי להעלותם על ספר בכתיבה וחקיקה למען אהיה מן המזכים להתעורר בלימוד חכמת האמת שהיא חביבה הרבה, ובפרט לתיקון הנפש רוח נשמה של האדם, שלא יחזור בגלגולים ...
ובזה הלימוד של חכמת האמת, יקרב לנו קץ פדותנו - הן משיח לישראל, 'ובא לציון גואל' אמן
מאיר טוב – ירמיהו, ע"מ 8, פירוש לפרק ב' פס' ב, הוצאת חברת אהבת שלום, תשס"ו (2006)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' נושא רינה ותפילה, שארמון ישב על משפטו כבתחילה.
נא אב רחמן, תשוב ותרחם על שכינתך ועל זרע ידידך, בני אברהם יצחק וישראל אהוביך, ועל עיר קודשך ותפארתך. תהינה אוזניך קשובות אל הרינה ואל התפילה, וארמון על משפטו ישב כבתחילה - אז תחפוץ זבחי צדק עולה. מי יתן א-לוה יואל, ובא לציון גואל. יהי שלום בחילך, בבנינו ובבנותינו נלך, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, ושם נשיר שיר חדש - אשירה נא לידידי.
אריה שאג - חלק א', הקדמה, דפוס צוקערמאן, ירושלים, תרפ"ג (1923)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מכבד אביו ואמו להוציא חידושי תורת אביו לעשות להם נחת רוח.
וזאת כוונתי, חלף עבודתי, וגודל ידיעתי, ביום עבודתי, ולנדד שינתי, לחבר את האוהל להיות אחד כי רוב הכתובים היו מעורבבים אחד למעלה ושבע חצובים. ואת השני בממון ממוני, ולחזר על אמוני. ... כוונתי לעשות מצוות כיבוד אב ואם ...להיות לנשמתם הטהורות להתעדן ולהתענג בגנזי אמונות, ... ועל כן קראתי שם התורות, בכלל האורות 'שמחת יום טוב' - לרמוז בדברות שמחת האבות.
שמחת יום טוב, הקדמת בן הרה"ג המחבר, דפוס צוקערמאן, ירושלים, תרפ"ו (1926)