חכם רפאל ורגאני חדאד
חכם אפרים ארדיט
חכם יצחק שרים
החכם יהודה ליאון סיד
חכם אביעד שר שלום באזילה
חכם יהודה הכהן רבין
חכם רפאל משה פאלקון


subscribe
media
kiah.org.il

מקצת שבחו

חכם רפאל ורגאני חדאד, נולד לאמו פלילה, ולאביו חכם אברהם מקיקץ, באלחארה לכבירה, באי ג'רבה-תוניס. חכם רפאל ורגאני הוא אחיו של חכם אליהו חדאד. בקטנותו למד אצל חכם מקיקץ שאול שלי, ובהמשך אצל חכם רחמים חי חויתה הכהן. 
בשנת תשט"ז (1956), חכם רפאל ורגאני עלה לארץ ישראל והתיישב בקרית גת, אחר עבר לגור בירושלים.
חכם רפאל ורגאני נפטר בליל שבת אור ליום ט"ו תשרי תש"ס (1999) והובא למנוחות ביום הראשון של חול המועד.  
ספרו 'רוח חיים' הוצא לאור על ידי בנו אפרים, ובו דרשות על פרשת השבוע ושו"תים. תיבת "רוח" בשם הספר, מרמזת על מחברו על פי ראשי התיבות - רפאל ורגאני חדאד.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד השמירה לעשות את כל דברי התורה הוא ע"י האישה.
'ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת' - נראה לפרש על מה שאמרו חכמים: שכל השרוי בלא אישה, שרוי בלא תורה. וכתב הרב 'ערכי הכינויים' ש'זאת' - כינוי לאשה. וזהו שאמר: 'ושמרו לעשות את כל דברי התורה', וזה על ידי: 'הזאת' - היא האישה.
רוח חיים, עמ' נ"ד, ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
'ולהורות נתן בלבו' - כלומר כשהוא מורה ומלמד את התלמידים, נותן אל לבו לדברים שאומרים התלמידים, והדברים יועילו גם לו, וכך יזכה 'ולהורות את בני ישראל' - ללמד תורה לבני ישראל מתוך חכמה ותבונה רבה.
רוח חיים, עמ' ל"ג, ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מחלק בין המתעשר ומפזר לעניים למתעשר ושומר קרנו.
'פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד' - יש בני אדם שככל שמוסיפים בעושר, הם מוסיפים בנתינת צדקה. אבל יש בני אדם שככל שהם עשירים, אינם נותנים צדקה כלל אלא מוסיפים לצרכי ביתם. וזהו שאמר: 'פזר נתן לאביונים' אז זוכה ' צדקתו עומדת לעד'. אבל 'קרנו' - שזה רומז על העסקים הפרטיים שלו, 'תרום בכבוד' - שמוציא הוצאות רק לפי צרכיו.
רוח חיים, עמ' ס"ב, ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שהמוכיח חברו צריך לדעת את מי הוא מוכיח.
'האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי' - אפשר לפרש על פי הידוע, שמי שמוכיח את חברו, צריך לדעת את מי הוא מוכיח. אם האיש הזה הוא תלמיד חכם, אז יוכל להוכיחו בדברים קשים ואין לחשוש שמא יבעט, כי יתכן שעבר על האיסור משום שכחה וכיוצא בזה, אך אם מוכיח לאדם שהוא עם הארץ, עליו להוכיחו באמירה רכה ונועם שיח.
רוח חיים, עמ' נ"ה, ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שלא ימנע הבנים מלעלות ארצה אפילו הבן מפרנס אביו.
'לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע' - בזמן הזה יש בני אדם שרוצים לעלות לארץ ישראל כדי לקבוע דירתם שם, אך מצד שאבותיהם מעכבים בעדם מלעלות לשם, נמנעים המה מלעלות לארץ הקודש. ...
וזהו כוונת התנא: 'לא יטול אם על הבנים' - כלומר שלא ימנע את הבנים מלעלות ארצה.
כי 'אם' - רומזת לארץ ישראל. 'ואפילו לטהר את המצורע' - הכוונה היא שאפילו אם הבן מפרנס את אביו, וכמו שאמרנו ש'המצורע' רומז לעני, והוא מטהר אותו ע"י שמפרנסו. בכל זאת לא יימנע מלעלות לארץ ישראל.
רוח חיים, עמ' קל"ח, ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד זכות יעקב שזכה ישראל בתורה בזכות הענווה.
'תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב' - אמרו חכמים, כי העניו זוכה לחכמת התורה. וידוע ש'יעקב' כינויו עניו, ששם את עצמו כעקב. וזהו שאמר: 'תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת', וזה בזכות 'יעקב' הרומז לענווה.
רוח חיים, עמ' נו, ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהחכמים חולקים את שכר לימוד התורה שווה בשווה.
'אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח' - וצריך האדם לעסוק במלאכה כדי להתפרנס ממנה. ואם כן, איך התורה מתקיימת בעולם? אך התיקון לזה, שהעשירים מחזיקים בידי התלמידי חכמים, לתת להם כדי פרנסתם. ואז חולקים החכמים עם העשירים את שכר לימוד התורה שווה בשווה, וזוכים גם העשירים לחלק טוב בעולם הבא'
רוח חיים, עמ' כ"ט-ל', ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שיבוא המשיח הנמשל למים בזכות ישראל הדלים.
'יזל מים מדליו וזרעו במים רבים' - אם כן יובן מה שאמרו: כי 'אין בן דוד בא עד אשר שיכלו כל גסי הרוח מישראל'. וכתב הרב 'כה לחי': ש'מים' רומז למשיח.
וידוע שהענווה נמצאת בדרך כלל אצל הדלים והעניים. וזהו מה שנרמז: 'יזל מים' - שיבוא המשיח שנמשל למים, וזה בזכות 'מדליו' שיהיו ישראל ענווים.
רוח חיים, עמ' מ"ה, ירושלים: אפרים חדאד, תש"ן (1990)