חכם חיים מרדכי לבטון


A Short Tribute

חכם חיים מרדכי לבטון נולד לאמו ולאביו חכם חלפון בשנת תק"מ (1780) בארם צובא, היא חאלב שבסוריה. 
בשנת תרי"ח (1858) התמנה לרבה הראשי של חאלב. במשרה זו כיהן עד יום פטירתו.
חכם חיים מרדכי לבטון נשא אשה ונולדו להם שלושה בנים. אשתו נפטרה כשהיה כבן שבעים, ואז התחתן בשנית עם אשה צעירה, ונולדה להם בת אחת. התלבטותו לגבי חתונה שניה בגיל מבוגר מופיעה בתשובות ההלכתיות שכתב. חכם עובדיה הדאיה, ואביו, חכם שלום הדאיה, מצאצאי חכם חיים לבטון.
חכם חיים מרדכי לבטון נפטר ביום כ' סיוון תרכ"ט (1869), בהיותו כבן שמונים ותשע, ונקבר בחאלב.
חיבוריו נדפסו בספר הדרשות 'בן יאיר' ובספר השאלות והתשובות 'נוכח השולחן', המאגד שאלות שנסתפק בהן המחבר בעצמו וחידושי תורה על ספרי הראשונים. חיבורים אחרים נמצאים עדיין בכתב יד.
A few quotes from the Rabbi on 'Israel and the Nations' in which he rules to sustain poor non-Jews even when Jews are not sustained along with them

"One sustains poor non-Jews along with poor Jews…on account of 'the ways of peace' (fostering peaceful relations between Jews and non-Jew)". End quote. By writing "along with" our masters might seem to have meant only "along with the poor Jews", and that if the non-Jews are on their own, they are not to be sustained. This seems to be implied by what RASHI wrote in his explanation of what follows in the Talmudic verse, "and one buries dead non-Jews along with dead Jews": "If he found them dead among (dead) Jews". Which means we are obliged to do so, along with dead Jews. This is also the law concerning sustenance. But concerning what RASH"I said, the RA"N (Rabbeinu Nissim Gironi), of blessed memory, wrote that this is not necessarily so; the law applies even when one encounters a dead non-Jew on their own – they are taken care on account of the ways of peace. He brings evidence from the Jerusalem Talmud, which did not teach "with" in any of these cases…Therefore, we are to understand that "with" is based on a Braitha, and is not necessarily the case, and that poor non-Jews are to be sustained on account of the ways of peace on their own as well, as written in the Jerusalem Talmud and by the RA"N, as well.

Nochakh HaShulcham, Yoreh De'ah, section 11