חכם יחיא עומיסי


A Short Tribute

מארי יחיא עומיסי, שנודע גם בכינוי 'יביע', נולד לאמו נעמי ולאביו יחיא בעיר רדאע שבתימן, ביום ב' אייר תרנ"ה (1895). למד במדרש, וכשהיה כבן עשר החל לסייע לאביו במלאכה.
מארי יחיא עומיסי התחתן עם שתי נשים: שמחה, שילדה לו את שלום, יעל ויונה, וסעדה, שילדה לו את צדוק. 
מארי יחיא עומיסי שימש כרב ברדאע, והיה מבין האחראים על מפעלי הצדקה של הקהילה היהודית בעיר. בתקופת העלאת יהודי תימן ארצה 'על כנפי נשרים' נשאר ברדאע כדי לסייע ליהודים בנתיבי הבריחה שלהם מתימן. בהמשך הגיע לעדן ושימש שם כרב, שוחט ומוהל.
לבסוף עלה מארי יחיא ארצה והגיע למחנה העולים שער העליה. משם עבר לראשון לציון. בשל מצוקת הדיור גר ברפת שהוסבה למגורי אדם. בראשון לציון התקבל על הציבור ושימש כרבו, אף שלא נשא בתפקיד רשמי. 
מארי יחיא עומיסי נפטר ביום כ"ה שבט תשמ"ו (1986) ונקבר בראשון לציון.
איגרות ומסמכים אחרים שכתב נערכו יחד עם סיפור חייו על ידי שלמה עמיהוד ויצאו לאור בספר 'פעולות צדיק'. כמו כן נדפסו ליקוטיו מהתורה, מהמשנה וממקורות אחרים, לצד תשובות שהשיב, בספר 'משיב נפש'.
A few quotes from the Rabbi on 'Customs of Israel' in which he rebukes those adhering to a new custom whereby each person recites the blessing alone and so loses benefits
"If they were leading me before a flesh and blood king, who is here today and in the grave tomorrow; if he is angry with me, his anger is not eternal; if he incarcerates me, his incarceration is not an eternal incarceration. If he kills me, his killing is not for eternity [as there is life after any death]. I am able to appease him with words and bribe him with money; even so I would cry. Now that they are leading me before the supreme King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who lives and endures forever and all time; if He is angry with me, His anger is eternal; if He incarcerates me, His incarceration is an eternal incarceration; and if He kills me, His killing is for eternity. I am unable to appease Him with words and bribe him with money. Moreover, but I have two paths before me, one of the Garden of Eden and one of Gehenna, and I do not know on which they are leading me; and will I not cry?"
One is seized by terror as might be a woman giving birth, shaken in horror, especially during these days when the Holy One, blessed be He, sits on the throne of judgement and the entire world passes before Him as might troops… all should reflect on their deeds, and note that their worship of God is insufficient, whether in prayer, Torah study or fulfilling the Commandments. Do not despair of punishment, nor trust that the netherworld be a haven, for all one's deeds are inscribed in the book.
See how the Evil Inclination leads people astray, and can offer no salvation whatsoever: A new evil and bitter custom has appeared. When people now meet to dine and fill their bellies, each person recites the Blessing after Meals alone, losing several benefits: group recitation of the blessing, precision in the recitation, the Amen responses, blessing the host by the guests... This is the custom. A custom of ignoramuses and simpletons. Those who take no pity on themselves and do not revoke this evil custom will discover that they are accountable…
Shlomo Amihud (collected & translated, editor), Pe'ulot Tzaddik, Chapter 18, p. 349, published by Agudat Achim, Jerusalem 1988