חכם יצחק בוכ'בזה


A Short Tribute

חכם יצחק בוכ'בזה נולד לאמו אסתר ולאביו גבריאל כמוס בחודש אדר תרי"ג (1853), בעיר גאבס שבתוניסיה.
הוא למד אצל חכם אברהם עלוש בגאבס ומאוחר יותר בישיבתו של חכם אברהם חג'אג' בעיר תוניס. מאחר והוריו היו אמידים, התאפשר לו ללמוד תורה בלי טרדות כבר מילדותו.
חכם יצחק בוכ'בזה נשא אשה, אך היא והבת שנולדה להם נפטרה. הוא נשא לאישה את אחותה - תיברה,  ונולדו להם בת אחת - אסתר, וחמישה בנים: יוסף, משה, כמוס, יהודה ומנחם.   
בשנת תרל"ד (1874), כשהיה בן 21, חכם יצחק בוכ'בזה כבר הוציא לאור שלושה ספרים.
חכם יצחק בוכ'בזה התפרנס ממסחר, אך בעקבות פשיטת רגל, הקדיש את זמנו אך ורק ללימוד תורה. הוא הוסיף לחבר חיבורים ולהוציאם לאור, וכן שימש כמלמד, שוחט ובודק, דרשן וחזן בגאבס.
בשנת תרס"ה (1905) החל לשמש בתור דיין בעיר מוקנין.
בשנת תרע"א (1911) ביקר בארץ ישראל.
בשנת תרפ"א (1921) חזר לשמש ברבנות בעיר גאבס.
בשנת תרפ"ו (1926) בחר בו ועד הקהילה בטריפולי להיות הרב הראשי של לוב. באותה תקופה היתה לוב תחת שלטון איטלקי. בשנת תרפ"ט (1929) ביקר מלך איטליה בלוב. חכם יצחק בוכ'בזה היה ממארגני קבלת הפנים למלך איטליה, ועמד בראש הקהל בתפילה לשלום המלך. בהמשך ביקר באיטליה, בעיר רומא. סביב ביקורו בעיר רומא נוצרה מסורת לפיה ראה את כלי המקדש בוותיקן.
חכם יצחק בוכ'בזה שימש ברבנות טריפולי עד פטירתו ביום כ"א שבט תר"צ (1930). הוא נקבר בטריפולי.
חכם יצחק בוכ'בזה כתב ספרים רבים בתוכם: 'לב ימים' - על כללי הש"ס, 'גנזי ברכה' - על ספר הזוהר, 'לב המלך' - על מגילת אסתר, 'טובת תוכחת' - על ספר משלי, 'ברית יצחק' - על מסכת מכות, 'קרבן אבי לחם' - על התורה, 'מבצר יצחק' - על הש"ס, 'לחם לפי הטף' ואת הפירושים לתהלים - 'ברכה ותהילה' ו'חי יודך'. שאלות ותשובות שלו כונסו בספר 'בית הלחמי'.
A few quotes from the Rabbi on 'Customs of Israel' in which he teaches that the reason for setting a tombstone is so that it serve as a covenant and pledge between the deceased and the living
The reason for setting a tombstone at a grave is that when two people make a covenant between each other they set up a pillar as a symbol, such as the pillar that Jacob and Laban made when they established their pact, as it says in Scripture: “And Laban said to Jacob, Here is this mound and here the pillar which I have set up between you and me. This mound shall be witness and this pillar shall be witness that I am not to cross to you past this mound, and that you are not to cross to me past this mound and this pillar, with hostile intent.”
This is the sense in setting a tombstone on the grave of a deceased person. It is a symbol of the pledge between the deceased and his or her relatives. The relatives are obligated to learn Torah and give charity to commemorate and elevate the deceased’s soul, for their good deeds will always elevate the deceased’s soul from level to level, while the deceased is obliged to always appeal to God and request mercy for his or her relatives.
Lechem Lephi Taph, Ma’arechet Ko”F, p. 317, Matzliach Darki Publishing, Jerusalem, 1998